לאומי הבלוג של דוד פסיג - חוקר עתידים

‏10.7.2023 דבר מה מטריד מתרחש בשיטת הממשל הדמוקרטית במדינות רבות. האיזונים בין הרשויות המרכיבות את ממסדיה ‏מאותגרים וגורמים להתנגשויות חוזרות ונשנות בין העומדים בראשן. יש שיאמרו כי הפופוליזם הפוליטי הולך ופושה ‏בקרב תנועות פוליטיות רבות ויש שיאמרו שהאליטיזם של קבוצות פריבילגיות נוגס בתחושת השוויון בפני החוק. ‏ דומני שייקח עוד זמן מה עד שתתבהר משמעותם של התהליכים ההיסטוריים שקורמים עור וגידים מול עיננו ואולי ‏גם גרסתם הישראלית תקבל קונטקסט רחב יותר. בדרך כלל דרוש מרחק מה מתהליכים מסוג זה כדי שהרעש והערפל ‏המלווה אותם יתפוגגו ויתגלו המאפיינים העיקריים שגרמו להם. ועם זאת, פטור בלא כלום אי אפשר. שומה עלינו ‏לנסות לערוך דיאגנוזה נכוחה לתחלואיה של השיטה שגורמת לבוקה ומבולקה בין חלקי העם והרשויות האמורות ‏למשול בהם ולהציע מזור להתגוששות זו בטרם יהיה קשה לתקן את הדרוש תיקון.‏ בדברים הבאים אני מבקש לחדור קצת יותר עמוק אל מתחת לפני השטח ולהציע דיאגנוזה שונה מהמקובל למתרחש. ‏לצערי הרב, אין בידינו כלים בעזרתם ניתן יהיה לאמוד את מהימנות הדיאגנוזה. יש שיאמרו כי אני מרחיק לכת ‏בהבנת שורשי הבעיה ויש שיבטלו את הדיאגנוזה דלהלן במחי יד כלא רלבנטית לדמוקרטיות המערביות. ואף על פי כן, ‏אני מציע להניח מעל דפים אלה את עיקריה בתקווה שיתפתח דיון כדי לאמתה או להפריכה. ולו רק משום שחוששני ‏כי ההסברים הניתנים בציבור למשברים המאפיינים את השיטה אינם חודרים די עמוק לשורשי הבעיות המתגלעות ‏בהגות הדמוקרטית ואנו עלולים לקלקל במקום לתקן בבואנו לתת מענה למה שרואות עיננו.‏

‏March 27, 2022 This entry of my blog is dedicated to this historic day, March 27 2022, on which the Foreign Ministers of the nations that signed the Abraham Accords are convening in Israel. Unusual historical processes or events take on a different meaning in the present than they are ‎perceived after a few decades, and let alone after hundreds of years. If we want to properly ‎assess our actions in the present, we must make a great effort to assess how things may or may ‎not appear to the future viewer.‎ I seek to give here an example of such a way of thinking with the help of the way we ‎understand Abraham's Accords today and offer a different perspective to the accords from a ‎perspective of a few decades from the future. ‎

‏1.1.2022 בדרך כלל תהליכים או אירועים היסטוריים יוצאי דופן מקבלים בהווה משמעות אחרת מכפי שהם נתפסים אחר ‏עשורים מעטים ולא כל שכן אחר מאות שנים. אם ברצוננו להעריך נכונה את מעשינו בהווה שומה עלינו לעשות ‏מאמץ גדול כדי להעריך כיצד הדברים עשויים או עלולים להצטייר בעיני המביט בעתיד, מתוך הנחה שבדרך ‏כלל אנו שוגים בתיאור בו ההווה ייראה לצאצאינו בעתיד. ‏ אני מבקש לתת כאן דוגמא לצורת חשיבה שכזו בעזרת הדרך בה אנו מבינים כיום את הסכמי אברהם ולהציע ‏פרספקטיבה אחרת להסכמים מתוך זווית של עשורים אחדים בעתיד. ‏

‏7.11.2021 כשיצא לאור במאי האחרון (2021) ספרי החדש "המפלה החמישית", יצאו לאור במקביל עוד שלושה ספרים ‏שעסקו באותה הסוגייה בהוצאת ידיעות ספרים. גם סופריהם ביקשו לערוך דיאגנוזה על מצבה של מדינת ‏ישראל בתחילת המאה ה-21 ולהציע את דעתם כיצד יש לתקן את הדרוש.‏ עתה משסיימתי לקרוא את ספריהם אני מבקש לחלוק את רשמיי עם מנויי הבלוג שלי. על האחד, קיצור תולדות ‏הישראליות, של נתנאל אלינסון אני ממליץ בכל לב, על השני, ישראל השלישית, של הרב שי פירון, אני מתקשה ‏לראות במה הוא חידש. ולצערי על השלישי, בית שלישי, של ארי שביט, דומה, לעניות דעתי, שהוא לוקה ‏בשטחיות בדיאגנוזה וגם בתרופה שהוא מציע עבורה.‏