תשכחו מתמ"ג. מדד שיכול לאמוד טוב יותר את שיגשוגה הכלכלי של מדינה יכול להיות כזה האומד את ה"הרגשה הטובה" של אזרחיה. אפשר להתחיל למדוד אותו בסרגלים כלכליים מקובלים ולכנותו "תוצר לאומי אושר" (תל"א).
אחר שנים של אופוריה בדרכם הכלכלית והחברתית, האירופאים מתחילים להתעורר מחלום מתוק למציאות קשה. ייתכן והם מתחילים את הדרך לרפורמות שיבטיחו עתיד טוב יותר לקהילייה הצעירה.
בימים אלו יוצא לאור ספר חדש, מפרי עטו של איש ביון בעל מוניטין, הטוען כי הפלישה לעיראק היתה מהלך שבא כדי לא להרוס את כלכלת ערב הסעודית ובכך להסתכן בפגיעה אנושה בכלכלת העולם. הוא צופה שנותר עוד מהלך מכריע אחד כדי לנצח את המלחמה שנכפתה על העולם על ידי גורמי טרור.
לאחרונה, המין האנושי חגג את יום הולדתה ה-35 של רשת האינטרנט. בעת לידתה, מעט מאוד אנשים יכלו לחזות את מאפייניה הכלכליים וכיצד היא תראה בשלהי שנת 2005. הפעם ננסה לחזות כיצד עשוי להתפתח אופייה הכלכלי בעוד 35 שנה.
למעלה ממחצית האוכלוסייה העולמית מרוכזת באסיה (57%). הריכוזים הגדולים נמצאים כמובן בסין ובהודו. בימים אלו מתפרסם מחקר, שנערך ע"י אחד העתידנים היותר מוכרים בשם Marvin Cetron, המשווה את סיכוייהן של שתי הענקיות הללו להצליח טוב יותר בעתיד. הוא בחן את יתרונותיהן וחסרונותיהן והעריך מי תצא עם ידה על העליונה בעוד כ-20 שנה—מבחינה כלכלית, חברתית ופוליטית.
"בלילות הקיץ החמים..שום דבר אינו קורה…" כך דברי השיר. חוששני שהפעם משהו היסטורי קורם עור וגידים המצביע על תעשיות תיור עתידיות. אפשר כבר להתחיל לתכנן את הטיסות העתידיות שלנו? אם התוכניות העסקיות של טיסות החלל האזרחיות יתממשו, אזי תוך שני עשורים, כל אחד שיחפוץ בכך יוכל לערוך חופשות דמיוניות בבתי מלון ובטיסות שמחוץ לעולם הזה.
כשיש כל כך הרבה בעיות גלובליות הדורשות טיפול, מישהו צריך לערוך עבורנו סדר קדימויות וחישובי עלות/תועלת. פאנל מיוחד קבע שמחלת האיידס והרעב צריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות התקציביות בעולם
כשמחיר חבית נפט מעפיל ל- 42$, זה הזמן לשאול האם קרטל מפיקות הנפט הוא מעשה נבון מבחינה כלכלית, או שהוא פיאסקו בראש ובראשונה לעצמן. על כלכלה קלוקלת בניהול משאבי נפט
מה קורה כאשר אתה מעמיס על המוח האנושי כמויות גדולות, יותר ממה שהוא מסוגל לקלוט, של מידע פיננסי? ומה אפשר ללמוד מזה על חיזוי כלכלי?
בחודש האחרון התפרסם מדד הגלובליזציה לשנת 2004. ישראל יורדת שלושה מקומות ביחס לשנה שעברה. היכן נקודות התורפה של מדינת ישראל? ומה צריך וניתן לעשות כדי להמשיך ביעילות את מגמות הגלובליזציה שישראל נתונה בהם?
משהו מאוד מוזר מתרחש בכלכלה השלישית בחוזקה בעולם. הם לא מצליחים לערוך רפורמות דרושות כדי להבריא את כלכלתם. נראה שהם גם לא יצליחו עד לשנת 2008. מה ניתן ללמוד מזה לגבי מדיניותה הכלכלית העתידית של מדינת ישראל?
מה הקשר בין אמונות מיסטיות לתחזיות כלכליות מהימנות? שנת הקוף הסינית מרמזת שיש משהו באמונות מיסטיות כאלה.
מדוע מצבנו הכלכלי, בסך הכול, הרבה יותר טוב משהיה לפני עשור או שניים ובכל זאת התחושה היא שהמצב רע.
תרשמו בפניכם את ראשי התיבות הבאות – The BRICs. אלו כנראה יהיו ארבע מתוך ה-G6 של כלכלות העולם בעוד 50 שנה – ברזיל, רוסיה, הודו וסין. רק יפן וארה"ב יישארו ברשימה מבין הגדולים של היום.
כולם עסוקים בבעיותיה של הכלכלה האירופית או האמריקאית. אך בועה כלכלית בסדר גודל שהחברה האנושית לא ידעה כמותה עומדת להתפוצץ ולהשאיר אדמה חרוכה בכל רחבי תבל.
ספר, העומד לצאת בקרוב, מפרי עטו של היסטוריון צרפתי עתיר יוקרה מנסה לתאר כיצד הכלכלה האמריקאית במסלול התרסקות בלתי נמנע.
לחשוב "ארוך טווח" זו ממש אמרת גנאי בתרבות הישראלית. יש לנו הרבה מה ללמוד בסוגיה זו. הנה דוגמא לחשיבה ארוכת טווח שבימים אלו היא נותנת פירות יפים לתאגיד מוצרי האלקטרוניקה הגדול ביותר בעולם.
הרבה מומחים מנסים להעריך מגמות בתחומים שונים של העתיד. אך מדד חדש שמתפרסם לאחרונה מנסה לשרטט תמונה כללית יותר בסוגיית עתידו של המין האנושי בעשור הקרוב. הנתונים מצביעים על שתי חלופות הפוכות—העתיד בטווח הזה עשוי להיות קצת יותר טוב או לחילופין הרבה יותר גרוע. זה תלוי בשני תרחישים הקשורים גם למדינת ישראל.
מלחמת עיראק מניעה תהליך חיובי של הרחבת אזורי הסחר העולמיים. התחרות הסמויה והגלויה בין אירופה לארה"ב יכולה להניב פירות טובים לכלכלת העולם ולישראל.
משהו חשוב מאוד מתרחש בכלכלה האמריקאית שמעורר תמיהות בדבר מהלך אסטרטגי נוסף כנגד האירופאים ובעד התאוששות כלכלית עולמית.
המלחמה בעיראק תמה רשמית. הגיעה העת להעריך את מצב הכלכלה העולמית כדי לזהות לאן פניה מועדות. מחיר המלחמה יורגש עוד שנים רבות. אירופה ואסיה לא תוכלנה להתניע את הכלכלה העולמית והאחריות תיפול שוב על ארה"ב.
אחר שגורלה של מדינת הרווחה נגזר, צריך להתחיל לעסוק באלטרנטיבות. הנה מודל אחד מני רבים שיכול להוות תחליף למדינת הרווחה.
הפוליטיקאים ינסו להאריך את חייה של מדינת הרווחה אך המגמות הן ברורות—גורלה כנראה נגזר על אף כל המאמצים לערוך בה הנשמה מלאכותית.
אם לא תפרוץ מלחמה בעיראק, משק האנרגיה העולמי עומד בכל מקרה בפני תהפוכות בעלות השלכות כלכליות רחבות היקף על המאה ה-21.
הרבעון הראשון של שנת 2003 ייזכר כתקופה הקריטית שעיצבה את עתידו של האיחוד האירופי. מה מונח על כף המאזניים, ומהם האתגרים שנכונו לאירופאים?
רוסיה עלולה להיות המפסידה הגדולה ממלחמה בעיראק. מה גודל הסיכון ומה יכולה רוסיה לעשות כדי להתחמק מגורלה.
בימים אלו הולכת ומתעצבת מפת השחקנים הראשיים בכלכלה העולמית של המאה ה-21. מורה נבוכים למהלכים גיאו-כלכליים שמאחורי החדשות סביב המתקפה על עיראק.
כמה תעלה מתקפה על עיראק? מי ירוויח ומי יפסיד ממנה? ערב הסעודית ורוסיה יקצרו את הקופון הגדול ואילו אירופה תשלם בירידה הגבוהה ביותר ברמת החיים.
התחזית מתגשמת ובורסות העולם מתחילות לעבור את התשואה של הבורסה בארה"ב. מה יהיו ההשלכות הכלכליות של המלחמה בטרור העולמי על מגמה זו?
כמה אמת יש בנתוני הכלכלה הסינגפורית? רגע חושבים...
אם נשים לב לכוחות המניעים את הכלכלה הישראלית אפשר לחזות צמיחה כלכלית מבטיחה.
זה היה רק עניין של זמן עד אשר יתברר שכלי-המדידה הכלכליים שלנו לא מדויקים, שאינם מתארים נכוחה תופעות כלכליות, וגרוע יותר – שמשקרים אותנו. אנחנו העתידנים דיברנו על כך זה שנים, אבל, אנשים סירבו להקשיב.
אין זמן טוב יותר לחשוב על הסבה מקצועית מאשר בזמנים כלכליים קשים. בתקופת שפל זו בה חברות מפטרות עובדים טובים והעתיד הכלכלי של רבים לוט בערפל, הנה רשימה של כותרות למקצועות חדשים שיש בכוחם להעיר את הפוטנציאל החבוי בתוכנו. זו ההזדמנות להתוודע למושגי תעסוקה חדשים.
מדד השחיתות והשוחד (Corruption & Bribery Index)מנסה לחשוף את פרצופם המכוער של 91ממשלות בעולם כדי להעניק בידי הציבור כלים להלחם בתופעה עתיקת יומין זו. ישראל, לא תאמינו שוב, מופיעה באותו מיקום כמו ארה"ב.
מדד האטימות (OpacityIndex) יכול להדריך מעצבי מדיניות ואנשי עסקים בתהליכי קבלת החלטות המשפיעות על צמיחה כלכלית.
כולם מדברים על גלובליזציה, אבל אף אחד עדיין לא ניסה למדוד את ההיקף שלה.
בתחילת נובמבר 2001, כ-30 מדינות, כולל מדינות שיש להם מערכות פיננסיות הידועות כגן עדן למשתמטי-מס, כמו שוויץ וליכטנשטיין, הסכימו להקשיח את חוקי הבנקאות שלהם ואף להקפיא חשבונות שהוחשדו בסיוע לטרור.
אחר ה-11 בספטמבר, נדרשים בנקים ברחבי תבל לסרוק את מאגרי הלקוחות שלהם ולבחון סוגי טרנסאקציות העלולות להעיד על תמיכה בפעילות טרוריסטית. ממשלת ארה"ב הבהירה שאין זו בקשה בלבד אלא תביעה שמי שלא יעמוד בה יינקטו נגדו "צעדים".
כולם עסוקים במתקפת האנטרקס. האם יכול להיות שזו הסחת דעת שמישהו מנסה לעשות לכולנו? אם כן, מהי המטרה הבאה של מתקפת הטרור העולמית? האם אפשר לזהות אותה? ומה ההגיון מאחריה? למתקפה זו עומדות להיות השלכות כלכליות וטכנולוגיות מרחיקות לכת.
הכלכלה העולמית מסיימת עשור של הזדמנויות עסקיות מסוג אחד ומתחילה שלב בו ההשקעות ינותבו לכוון אחר. שני דברים עיקריים התרחשו בתחילת שנות התשעים אשר יצרו את האווירה לה קראנו "הכלכלה החדשה". האחד, בריה"מ--המעצמה השניה בגודלה בעולם, התמוטטה במהירות ובמפץ גדול. והדבר השני, הכלכלה השניה בגודלה בעולם--זו של יפן--נכנסה למיתון עמוק שאין זו בלבד שאין היא מצליחה לצאת ממנו, אלא, שיש סימנים רבים לכך שזה עלול לקחת לה עוד מספר שנים לא מועט כדי להתאושש. באווירה זו, נולדה לה "הכלכלה החדשה".
שתי קטגוריות בלבד של השקעות במניות ערך טכנולוגיות מניבות תשואה החורגת מעבר לגבולות המקובל. השקעות בטכנולוגיות פורצות דרכים בלתי מובנות ובלתי צפויות, והשקעות "מסוכנות" הנראות "טיפשיות" בעת ההשקעה.לפי הסטנדרט הזה, זו העת להזדמנות מרחיקת לכת לאלה המחפשים להשקיע בטלקומוניקציה.
בשעת הכתיבה של הדברים הללו, כולם משוכנעים במותן של חברות ה-dot.com. אני מדגיש את המונח "בשעת הכתיבה" כי תוך זמן קצר יש שיתחילו לפקפק בזה. עתה, לפחות, עדיין כולם משוכנעים שזה פרק בכלכלה העולמית שלא ישוב. יש אפילו המרחיקים לכת לאמר שחברות ה-.com נכנסו לשלב המכונה בפיהם "הרס יצירתי" (Creative Destruction) בו החלשים מתאבדים כדי להשאיר מרחב לחזקים לשרוד. רישמו לפניכם: תחיית המתים שלהן קרבה. לאמיתו של דבר, מסופקני אם בכלל מתו.
האם אפשר לצפות שמדדי הצמיחה הכלכליים בעולם ישקפו את קצב ההתפתחות בתחומי חיינו האחרים, ומה יהיה אותו גורם שיכניס את הצמיחה לסחרור מואץ?
מדע חדש רוקם עור וגידים בימים אלו ושמו Neurotheology. מה יהיו ההשלכות העסקיות שלו? כיצד הוא יכול להוסיף צבע לאפיקים עסקיים נושנים. מדענים בתחום חדש זה מחפשים את הבסיס הביולוגי לחוויות הרוחניות.
מעט הם הספרים אשר עוד לפני שהם יוצאים ממכבש הדפוס הם מתפרסמים ומכים גלים ברחבי תבל. על ספר כזה ברצוני להקדיש את הטור הפעם. עוד מעט וספרו הבא של Ray Kurzweil יהפוך לשיחת היום. לפניך הרעיון המרכזי שקורצוויל שוקד בימים אלו לפרוש בספרו אשר כנראה יראה אור בשנה הבאה. כותרת הספר כפי הנראה תהיה: The Singularity is Near.
האם אפשר להציל את אתרי התוכן ברשת? כן! לא נגזר עליהם לגווע בגלל הפסדיהם.
האווירה בימים אלו היא שאנו בפיתחה של תקופה חדשה במדע ובטכנולוגיה. אין שבוע בו אנו לא מתבשרים על פריצות דרך בתחומים מדעיים רבים. לא מעט אנשים, לכן, שואלים: מה כדאי ללמוד באוניברסיטה, מה יהיו בעתיד התחומים הלוהטים בתעסוקה, איך אפשר להכשיר את ילדנו לקראתם, היכן כדאי להשקיע, ועוד. על מנת ולו רק להתחיל להשיב על שאלות מסוג זה, צריך לנסות לזהות את המגמות של המדע עצמו, כי ממנו יגזרו אח"כ התעשיות והעיסוקים וכמובן גם ניירות הערך המבטיחים.
האתרים שלי ברשת ממלאים עבורי מטלות רבות—החל מנוכחות ב-cyberspace ועד לכלי-עזר בהוראה. ניתן להתוודע דרכם לתחום עיסוקי, לקרא את המאמרים והספרים שפרסמתי, להוריד את המצגות של הרצאותיי, וגם לשמוע את המוסיקה האהובה עליי (ניגון ה-DNA).
סוף סוף מתחילים לראות את הפוטנציאל האמיתי של הרשת. הנה לכם סיכום ביניים על נפסטריזם ודוגמא מהדור הבא של כלי-השיתוף העומדים בפתח (Peer-to Peer Sharing Tools).
אז זהו, המרוץ החל. האישורים הראשוניים ניתנו, ותוך זמן קצר נוכל מרביתנו לקבל שירותי אינטרנט בפס רחב. שלש תשתיות יבקשו בימים הקרובים להושיט את ידן אלינו בכדי שנבחר בהן—תשתיות האלחוט למינהן, תשתיות הכבלים, ותשתיות הטלפוניה. הבה נבחן במה כדאי לנו לבחור כיום.
אין זה סוד שלפעמים המציאות עולה על כל דמיון. אך מעולם לא שמענו שכותב סיפור בדיוני יתרגם את דמיונו הפרוע למציאות. הנה לכם סיפורה של חברה אינטרנטית שתמחיש לכולנו מדוע חשוב לעסוק בספרות בדיונית ויותר מכל מדוע חשוב לעצב חזון פרוע של מוצרים ולרתום את משאביך כדי לממשו.
הצבע הצהוב במסורת הסינית היה צבע הקיסרים בלבד. אוי לו לאותו אחד אשר היה נתפס לובש בגדים ועליהם פסים או ציורים צהובים—ראשו היה נערף בו במקום. זו כנראה אחת מאותן סיבות שהסינים מכונים "הצהובים". רבים חושבים כי הצהובים הם הכוח העולה של המאה ה21-. יותר ויותר ישראלים מנהלים יחסים עסקיים עם הסינים וקשה שלא להתרשם שאכן הם כוח עולה. הנה רשמים מביקור בכנס מחשבים בסין ומספר מגמות כנגד אמיתות זו לכאורה.
מספר טכנולוגים מושבעים החלו לאחרונה לפזר ספקות לגבי עתידו של המין האנושי אם וכאשר הוא ימשיך לפתח את הטכנולוגיות שלו בקצב ובכוון בו הם נעים עתה. הבה נארגן את הנתונים הידועים לנו על קצב השינויים הטכנולוגיים כדי שלא נגיד "לא ידענו". ונסיים בטענה מדוע עתידו של המין האנושי נראה מבטיח יותר מהגל העכור העובר על כמה הוגים בתחילת המאה העשרים ואחת.
אחת הסוגיות העומדות על סדר היום הציבורי בעקבות פסק הדין שפסק השופט כנגד מיקרוסופט היא האם ביתורה לשניים של מיקרוסופט יתרום או יעכב את התפתחותם של חידושים טכנולוגיים בעתיד. מעולם לא הבנתי את הנחת היסוד של אלה הטוענים שפסק הדין יאט, אם לא יעכב לחלוטין, את היוזמות והרעיונות החדשים מלבקוע. הנה לכם דוגמא של רעיון טכנולוגי שמיקרוסופט במבנה שלה כיום יכולה אך להרוג, וחבל.
מה באמת עושה השימוש האינטנסיבי ברשת האינטרנט למרקם החברתי היומיומי של כולנו? האם אנחנו הופכים חברותיים יותר בגלל הנגישות שטכנולוגיות האינטרנט מעניקות לנו כיום ועוד יותר יעניקו לנו בעתיד? או האם הם מנתקות אותנו מהקרובים לנו? תתפלא/י לשמוע, המחקר האחרון מצביע על כך שהרשת תומכת ביחסים חברתיים ומחזקת קירבה משפחתית.
ההיסטוריונים מצביעים על לידת האינטרנט לפני כ- 30 שנה (ARPANET) ויש אף המרחיקים עד 50 שנה (SAGE). סביר לכן להניח כי ניתן למצוא רמזים כיצד תראה רשת האינטרנט בעוד כ- 30 ואף 50 שנה בפרוייקטי המחקר הגדולים של האינטרנט כיום. הבה נציץ בחזון הנרקם בפרוייקט אשר יעצב כנראה חלק מחוויית האינטרנט של כולנו בעתיד הרחוק.
קשה כיום להתרגש ממוצרים חדשים באינטרנט. יש מאתנו המתהלכים זה כמה חודשים בתחושה כי כל מוצר או שרות המכריזים עליו כחדש אינו חדש כלל. "היינו בסרט הזה כבר" אנו אומרים. אך הנה משהו שמעורר את תחושת ההתפעמות מחדש, ובהזדמנות זו גם אציג בפניכם תחום מעניין בעולם המחשבים שילך ויתפוס מקום חשוב בתודעת המפתחים והמשתמשים בשנים הקרובות.
היכן שלא תפנה בימים אלו תמצא מאמרים העוסקים בעתיד האינטרנט. אין כתב-עת או פרשן המכבד את עצמו ואת קוראיו שלא משקיע סדרה של מאמרים בסוגיה זו. הבעיה היא, וזאת יודעים רק מתי המעט שאמונים על טכניקות חיזוי, שבשלב זה בהתפתחותה של רשת האינטרנט בלתי אפשרי, כמעט, להעריך את המגמות במידה גדולה של בהירות. כמעט, אמרנו, אם ניתן לחזות הרי שרק את העתיד המיידי ותו לא. אז אם זה מעניין אותך, בוא תציץ בדור הבא—שנה אחת בלבד—של העזרים שאתה ואני נוכל להוריד בחינם מהרשת שישנו את חווית האינטרנט כפי שהיא מוכרת לך כיום.
אנחנו עומדים בסופה של תקופה בה הטכנולוגיה המבוקשת ביותר היא זו אשר מספקת לנו מידע רב. ככל שמערכות מחשב וטלקומוניקציה מספקות לנו מידע רב יותר, אינטליגנציה חכמה יותר ובאינטגרציה מלאה יותר כך הצרכן יפנה לכוון מוצרים המעניקים לו את מה שהאוטומציה לא מסוגלת לספק לו: רגשות, דמיון, מיתוס ופולחן. שפת התחושות תשפיע על דפוסי הצריכה של הטכנולוגיות שנעדיף ולא איכותם או האפשרויות שהן מעניקות.
אם אתה חושב שאתה כבר יודע מה אפשר לעשות דרך האינטרנט, תקרא על שני המוצרים הבאים ותראה מה שבאמת האינטרנט צריך להציע, וזו רק ההתחלה.
"זמן-אפס" פירושו היכולת להגיב בו בזמן, ולהעניק ללקוח שלך ערך נוסף בכל הזדמנות. זה מה שהאינטרנט יוכל להעניק לעסקים בעתיד. התוצאה כבר כתובה על הקיר--מושג הזמן עצמו והיחסים בין ספק ללקוח ישתנו ללא הכר בעתיד הקרוב.