גישות הייעוץ בחקר העתיד


רקע ורציונאל לגישות הייעוץ המאפיינות את חקר העתיד

חקר העתיד כיום מחולק לארבעה זרמים המנסים לעזור לבעלי עניין בעזרת מתודולוגיות שונות. לכל זרם יתרונות וחסרונות. 

הראשון, הזרם הקלאסי, עוסק בחיזוי מגמות סבירות. 
השני, זרם התסריטים, עוסק בחקר תסריטים אפשריים. 
השלישי, זרם הקלפים הפראיים, עוסק בחקר התסריטים הבלתי הגיוניים או הפחות סבירים. 
והרביעי, זרם מעצבי העתיד, עוסק בעיצוב דימויים עתידיים רצויים.

להלן, בתמצית,  הרציונאל הקוגניטיבי שמאחורי כל זרם. חשוב שעקרונות אלו יהיו מונחים בפני מי שמעוניין להעזר בחקר העתיד כדי לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות שלו.  

עתידים סבירים
תוך כדי שהם מניחים שיש הגיון בהתפתחותם של מערכות, העתידנים מהזרם הראשון שהחלו את דרכם תוך כדי מלחמת העולם השניה, ביקשו למצוא את דפוסי ההגיון שיש בהתפתחות המערכות. את דפוסי ההגיון שגילו הם תירגמו למודלים וביססו את מהימנותם ואת תקפותם. תקיפות הניבוי של מרבית המודלים הקיימים כיום עומדת על כ- 0.60. בעזרת המודלים והמתודולוגיות אשר פיתחו במשך עשרות שנים, עתידנים מהזרם הקלאסי מנסים גם כיום לערוך תחזיות במטרה לעזור לארגונים להתאים את עצמם אל המגמות הסבירות ביותר ההולכות ומתפתחות בטווחים השונים של העתיד.

עתידים אפשריים
הזרם השני, התסריטאים, כולל בתוכו עתידנים שיצאו מנקודת הנחה שגם באמצעות המתודולוגיות שיש בידינו היום  עדיין לא ניתן להבין במידה מספקת כיצד מתפתחות מערכות ולכן קשה מאד להעריך נכוחה כיצד העתיד בסופו של דבר יקרום עור וגידים. זרם זה אשר החל להתפתח בסוף שנות השישים באירופה, טוען כי ככל שהתמורות נעשות מואצות יותר, תקיפות הניבוי של המודלים שיש ברשותנו תלך ותקטן. לכן, הם ביקשו לאתר את התסריטים (2-3) האפשריים ביותר, לנסחם היטב, ולהכין עם בעלי העניין פרוצדורות תגובה שקולות מראש לתסריטים שזוהו.

עתידים טרופים
הזרם השלישי בחקר העתיד, סוג חדש יחסית של אנשי מחקר, יוצא מנקודת הנחה שאם ארגון יחשוב על תסריטים בלתי הגיוניים העלולים להתפתח ויגזור מהם פרוצדורות תגובה למקרה בו אכן יתממשו, יכין עצמו אותו ארגון להתמודדות טובה יותר עם מגוון גדול של אפשרויות—מורכבות וקיצוניות ככל שתהיינה. מטרת הזרם הזה היא לזהות קלפים טרופים (wild cards) ולהכין את הארגון למצבים קיצוניים.

עתידים רצויים
הזרם הרביעי, זרם מעצבי העתיד, יוצא מנקודת הנחה שאין זה מתפקידו של העתידן לערוך תחזיות במצב בו המערכות הן כה דינאמיות. בעיקר משום ההכרה בקושי שבניסוח תחזיות במצב בו קצב התמורות כה מואץ והמערכות נמצאות בחוסר איזון בולט  (disequilibrium). חברי הזרם הזה מעריכים כי על מנת שארגון ישכיל לפעול באוריינטציה עתידית, הוא זקוק לביסוסה של שפה ארגונית עתידית המשותפת לחבריו, קרי דימויים עתידיים שהופכים בידיו לכלי התייחסות אל התמורות המואצות והדינמיות המתרחשות מחוץ ובתוך הארגון. מטרת סוג רביעי זה של עתידנים אינה לערוך תחזיות אלא לעזור לארגון לעצב דימויים עתידיים או חזון עתידי ארגוני הנובע מתוך התבונה הקולקטיבית של המומחים הפועלים בארגון המתבסס על הידע שידם משגת בהווה על מגמות עתידיות.

חשוב לציין כי זרמים אלו הם נדבכים העומדים האחד על גבי השני. ארגונים המבקשים להכין עצמם טוב יותר אל העתיד משתמשים בכל הגישות הללו. אחרים בוחרים את הדחוף להם ביותר ומרכזים בהם את משאביהם.

 

News from the future

The FREE Club of Amsterdam Journal appears 10 times per year and sent by email

read more

שיפור האיי-קיו בעזרת טכנולוגיות 19 ביוני 2017 ביה"ס להדרכה צה"ל

read more

Upcoming events with future oriented topics by date

read more

תבונת המונים וחקר העתיד 12 במרץ 2012 אוני בר אילן

read more

Sign in to mailing list

© All rights reserved Prof. David Passig

Powered by Artvision | Truppo Websites