שיטות חשיבה ומתודולוגיות עתידיות הבלוג של דוד פסיג - חוקר עתידים

הלקונה בהגות הדמוקרטית המאתגרת את היחסים בין הרשויות

raison detre
‏10.7.2023 דבר מה מטריד מתרחש בשיטת הממשל הדמוקרטית במדינות רבות. האיזונים בין הרשויות המרכיבות את ממסדיה ‏מאותגרים וגורמים להתנגשויות חוזרות ונשנות בין העומדים בראשן. יש שיאמרו כי הפופוליזם הפוליטי הולך ופושה ‏בקרב תנועות פוליטיות רבות ויש שיאמרו שהאליטיזם של קבוצות פריבילגיות נוגס בתחושת השוויון בפני החוק. ‏ דומני שייקח עוד זמן מה עד שתתבהר משמעותם של התהליכים ההיסטוריים שקורמים עור וגידים מול עיננו ואולי ‏גם גרסתם הישראלית תקבל קונטקסט רחב יותר. בדרך כלל דרוש מרחק מה מתהליכים מסוג זה כדי שהרעש והערפל ‏המלווה אותם יתפוגגו ויתגלו המאפיינים העיקריים שגרמו להם. ועם זאת, פטור בלא כלום אי אפשר. שומה עלינו ‏לנסות לערוך דיאגנוזה נכוחה לתחלואיה של השיטה שגורמת לבוקה ומבולקה בין חלקי העם והרשויות האמורות ‏למשול בהם ולהציע מזור להתגוששות זו בטרם יהיה קשה לתקן את הדרוש תיקון.‏ בדברים הבאים אני מבקש לחדור קצת יותר עמוק אל מתחת לפני השטח ולהציע דיאגנוזה שונה מהמקובל למתרחש. ‏לצערי הרב, אין בידינו כלים בעזרתם ניתן יהיה לאמוד את מהימנות הדיאגנוזה. יש שיאמרו כי אני מרחיק לכת ‏בהבנת שורשי הבעיה ויש שיבטלו את הדיאגנוזה דלהלן במחי יד כלא רלבנטית לדמוקרטיות המערביות. ואף על פי כן, ‏אני מציע להניח מעל דפים אלה את עיקריה בתקווה שיתפתח דיון כדי לאמתה או להפריכה. ולו רק משום שחוששני ‏כי ההסברים הניתנים בציבור למשברים המאפיינים את השיטה אינם חודרים די עמוק לשורשי הבעיות המתגלעות ‏בהגות הדמוקרטית ואנו עלולים לקלקל במקום לתקן בבואנו לתת מענה למה שרואות עיננו.‏

סדרת ראיונות קצרים על העתיד

ערוץ TOV
‏16.2.2023 שנת 2022 היתה עמוסה בהתפתחויות ביחסים בינלאומיים בעלי השלכות מרחיקות לכת ובתמורות חברתיות ופוליטיות בישראל. על מנת לא להעמיס על המנויים בבלוג זה נמנעתי מלשלוח כל חודש רשומה חדשה. בשנת 2022 ערכתי סדרת ראיונות בערוץ TOV עם ידידי, אלעזר שטרום, במגוון נושאים שעל הפרק שיש להם השלכות ארוכות טווח. השיחות עמו היו קצרות כדי להתאימן לקהל המנוי ממילא על פודקסטים למכביר. עבור אלה שלא הזדמן להם לעקוב אחר הראיונות בערוץ היוטיוב שלי, אני מרכז להם אותם כאן. אמשיך להוסיף על רשומה זו ראיונות נוספים בסדרה זו ככל שהם יעלו למרשתת. בכל מקרה, אני ממליץ להימנות על ערוץ היוטיוב שלי. המנויים מקבלים הודעה אוטומטית על כל רשומה, שיחה או הרצאה שאני מעלה לערוץ. אפשר לצפות בו גם ביומן אישי שאני מקליט עם עצמי בסוגיות בוערות אשר דומני כי יעניינו את העוקבים.

A future perspective on Abraham accords

Abraham accords
‏March 27, 2022 This entry of my blog is dedicated to this historic day, March 27 2022, on which the Foreign Ministers of the nations that signed the Abraham Accords are convening in Israel. Unusual historical processes or events take on a different meaning in the present than they are ‎perceived after a few decades, and let alone after hundreds of years. If we want to properly ‎assess our actions in the present, we must make a great effort to assess how things may or may ‎not appear to the future viewer.‎ I seek to give here an example of such a way of thinking with the help of the way we ‎understand Abraham's Accords today and offer a different perspective to the accords from a ‎perspective of a few decades from the future. ‎

עתיד מלחמת רוסיה באוקראינה ‏

מלחמת רוסיה אוקראינה
‏7.3.2022 אחר שהתחזית אותה כתבתי בספר 2048 התממשה וכוחות רוסיים פלשו לאוקראינה, אני מבקש לנסות להעריך את התגלגלות הסכסוך שרוסיה החלה בו וכיצד ‏הוא יקרום עור וגידים במהלך מספר פרקים בהיסטוריה הקרובה והבינונית. חשוב לציין שבשלב מוקדם כל כך ‏בהתפתחות האירועים יש המון רעש במערכת שמקשה מאוד לזהות תהליכים. לכול היותר אפשר להשתמש ‏במקבילות היסטוריות שלא תמיד הן חוזרות על עצמן באותו הקצב ובאותה הדרך. אבל זה מה שניתן לעשות ‏כרגע.‏

הסכמי אברהם בראי אמצע המאה ה-21‏

הסכמי אברהם
‏1.1.2022 בדרך כלל תהליכים או אירועים היסטוריים יוצאי דופן מקבלים בהווה משמעות אחרת מכפי שהם נתפסים אחר ‏עשורים מעטים ולא כל שכן אחר מאות שנים. אם ברצוננו להעריך נכונה את מעשינו בהווה שומה עלינו לעשות ‏מאמץ גדול כדי להעריך כיצד הדברים עשויים או עלולים להצטייר בעיני המביט בעתיד, מתוך הנחה שבדרך ‏כלל אנו שוגים בתיאור בו ההווה ייראה לצאצאינו בעתיד. ‏ אני מבקש לתת כאן דוגמא לצורת חשיבה שכזו בעזרת הדרך בה אנו מבינים כיום את הסכמי אברהם ולהציע ‏פרספקטיבה אחרת להסכמים מתוך זווית של עשורים אחדים בעתיד. ‏

ביקורת ספרים על עתידה של מדינת ישראל

Fifth Fiasco
‏7.11.2021 כשיצא לאור במאי האחרון (2021) ספרי החדש "המפלה החמישית", יצאו לאור במקביל עוד שלושה ספרים ‏שעסקו באותה הסוגייה בהוצאת ידיעות ספרים. גם סופריהם ביקשו לערוך דיאגנוזה על מצבה של מדינת ‏ישראל בתחילת המאה ה-21 ולהציע את דעתם כיצד יש לתקן את הדרוש.‏ עתה משסיימתי לקרוא את ספריהם אני מבקש לחלוק את רשמיי עם מנויי הבלוג שלי. על האחד, קיצור תולדות ‏הישראליות, של נתנאל אלינסון אני ממליץ בכל לב, על השני, ישראל השלישית, של הרב שי פירון, אני מתקשה ‏לראות במה הוא חידש. ולצערי על השלישי, בית שלישי, של ארי שביט, דומה, לעניות דעתי, שהוא לוקה ‏בשטחיות בדיאגנוזה וגם בתרופה שהוא מציע עבורה.‏

ספר חדש על עתידה של מדינת ישראל והעם היהודי במאה ה-21 בהוצאת ידיעות אחרונות

המפלה החמישית
‏28.5.2021 הפרולוג המתחיל את הספר שכותרתו: המפלה החמישית - כיצד מדינת ישראל יכולה להימלט בעתיד מהמלכודת של ההיסטוריה היהודית

ראיון עם מראיינת טובה

28.2.2021 ראיון מחכים עם העיתונאית ליאת רגב על מגמות בסוגיות שונות

ראיון אופטימי על עתיד הציביליזציה האנושית

‏14.1.2021 ראיון אופטימי עם מואב ורדי על מגמות בסוגיות שונות

Women and the Great Wealth Transfer

Wealth Transfer
The great wealth transfer is in motion, and women may emerge as the biggest beneficiaries. Women are poised to inherit in the forthcoming decades a sizable share from their spouses and aging parents. Despite the persistent gender average worldwide pay gap (women still only earn approximately 80% of what their male counterparts do), women are going to accumulate wealth and they need assistance in preparing for that wealth transfer. Here are first the countries with the largest wealth transfer in the coming 30 years. How much of it is going to be lost to taxes and how inheriting women are dealing with what is expected to fall in their hands? את המאמר פירסמתי לפני זמן מה בפורבס של טורקיה

המאבק בין הרשויות צובר תאוצה בכל העולם ונע לקראת נקודת שבר

המאבק בין הרשויות המתרחש בישראל הוא סימפטום לדבר מה עמוק שחסר בהגות של מדינת הלאום המודרנית. ההוגים המייסדים לא הגדירו את מקור הסמכות של הריבון. הם רק קבעו שהריבון עובר מאיש הדת או המלך לאזרח. אך השאירו את מקור הסמכות ואת מקור במוסר של הריבון החדש לוט בערפל. בתקופה זו בהיסטוריה אחר 400 שנה מאז ההגות על מדינת הלאום החדשה החלה את דרכה מדינות דמוקרטיות רבות נאבקות לבסס את מקור המוסר שי שבידי הריבון. כשיש ריק אזי נכנסים רשויות אחרות ומבקשות לקבוע את אמות המידה.