בעוד זמן מה, נהיה עדים לעיצובו מחדש של הסדר העולמי על היבטיו הכלכליים, הביטחוניים והפוליטיים. הסדר שיתעצב יהיה שונה מהסדר שעוצב אחרי מלחמת העולם השנייה. כחלק מסדרת ספריו על העתיד, בחיבור זה מבקש פרופ' פסיג לאתר את הרציונל שמאחורי הצורך בסדר עולמי גיאו-פוליטי. הוא בוחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם של הסדרים, מהפרהיסטוריה ועד ימינו, חושף את ההנחות המוטמעות בסדר הנוכחי, מתחקה אחר הגורמים המערערים עליו ומעריך כיצד עשוי להיראות הסדר הבא לקראת אמצע המאה ה-21.
נראה שהסדר הבא יהיה מורכב הרבה יותר מסדר דו-קוטבי או רב-קוטבי. בעלי עניין יתחרו בו על ההגמוניה באזורים שונים וימצאו דרכים לשתף פעולה או לממש את כוחן גם במחיר של עימותים רחוקים. נראה שהעידן של אימפריות ומעצמות בא לסיומו, והציביליזציה האנושית עוברת לשלב מבוזר יותר בהתארגנותה. שלב זה, יהיה בעל מאפיינים טרנס-הגמוניים, כלומר יישלט על ידי רשת מבוזרת של גורמים –
מדינתיים ולא מדינתיים – שיאזנו זה את זה וייצרו סדר מורכב מאוד ושוויוני יותר ביחס לכל סדר שקדם לו בהיסטוריה.
ספר זה בא לפזר את הערפל שיצרו אירועים שונים ברבע הראשון של המאה ה-21, לפרוש מפת דרכים שתאיר את הדרך שלפנינו ולהרגיע את החששות המתלווים לכל תקופה של תמורות משמעותיות.
המסע של הציביליזציה האנושית בהיסטוריה רצוף אתגרים ומהמורות, ועם זאת, נראה שרק דרך חתחתים שכזאת תבטיח שהחירות, הרווחה והצמיחה ימשיכו להשתכלל.