1. בלוג ראשי
  2. אם לא נהדק סגר לתקופה קצרה אנו עלולים לגלוש למודל שרק חיסון עדר יגדע את המגפה

אם לא נהדק סגר לתקופה קצרה אנו עלולים לגלוש למודל שרק חיסון עדר יגדע את המגפה

הרשמה לדיוור

לנרשמים יישלח קישור לצפייה בהרצאה מקוונת של פרופ' דוד פסיג

פוסטים אחרונים

הלקונה בהגות הדמוקרטית המאתגרת את היחסים בין הרשויות

7/10/2023

רעיון מגבש לניסוח חוקה עבור מדינה דמוקרטית-יהודית־ישראלית ‏עתידית

3/6/2023

סדרת ראיונות קצרים על העתיד

2/16/2023

A future perspective on Abraham accords

3/27/2022

עתיד מלחמת רוסיה באוקראינה ‏

3/7/2022

הסכמי אברהם בראי אמצע המאה ה-21‏

1/1/2022

ארכיון

אישי

בינלאומי

ביקורת ספרים

הווה

חזון

כללי

לאומי

עבר

עתיד

שיטות מחקר

חיפוש לפי תג

זהירות... זה פוסט ארוך מהרגיל. מי שרוצה יוכל להוריד אותו כמסמך פי.די.פ. בלינק שבסוף הפוסט.
_________________________________________________
300 מיליון או 3 מיליון מתים ממגפת הקורונה ב-3 שנים? זו השאלה!
_________________________________________________
אני כותב דברים אלו בצאת החג הראשון של פסח וליל הסדר של שנת תש"פ (2020) שהיה היסטורי בכל אמת מידה. הסגר ההדוק שהוטל עלינו ומנע מכולנו לצאת מעבר ל-100 מטרים מהבתים או אף לחצות את הכביש בין ערים לצרכים חיוניים, השאיר רבים המומים ומדוכדכים על כך שהשנה משפחות לא יכלו להתאחד כדי לחגוג את ארוחת החג ואת קריאת ההגדה יחדיו. השאלה המרחפת בפי רבים במלוא עוזה היא אם ההקרבה הדתית, החברתית והכלכלית הזו שווה את כמות הנפטרים מהוירוס הזה. נכון לליל שני של פסח נמנו בישראל כ-90 קורבנות מוירוס הקורונה, רובם זקנים עם בעיות רקע רפואיות. אז מה הסיפור? עולה השאלה מכל עבר. למי שעדיין לא הבין את המצב, אני מבקש בפעם המי יודע כמה, להניח כאן נכוחה את המספרים ואת הפוטנציאל הקטלני של הוירוס. אם לא נשמור על הכללים שיכריחו את המשך הטלת הסגרים שוב ושוב ב-3 השנים הבאות (זו לא טעות) אנו עלולים להפוך את הוירוס הזה לקטלני במימדים אפיים.
בראשית דבריי, חשוב להדגיש, שלעניות דעתי אין אחד בעולם היודע בוודאות איך המשבר הזה יתפתח. יש מדינות שתנקוטנה משנה זהירות בהתנהלותן ויש שתאמרנה שמידת הזהירות צריכה להיות במידה הראויה ובלי פאניקה סוחפת. אני מבקש כאן להציב את מספרי הנפגעים הפוטנציאליים לאור הנחות העבודה שיש כרגע בידינו, מתוך הידע מהעבר ובהתחשב בידע העדכני שנצבר ממחקרים הנערכים תוך כדי התפתחותה של מגפה ספציפית זו. בואו נדון בהם כדי להבין את הקונטקסט ההיסטורי בפניו אנו עומדים.
נוכחתי לדעת שהראיון הראשון שערכתי בתחילת מרץ, כשהמגפה עדיין לא נקלטה בתודעת רוב הציבור, היכה גלים והשאיר רבים המומים וסקפטים משום שציינתי שם לראשונה שמספר המתים האפשריים ממגפה קשה יכול להגיע תוך עשור עד לכ-300 מיליון איש ברחבי תבל. אני מבקש לחדד שוב את הדברים בטרם אפנה להציג את הדילמה בפניה מקבלי ההחלטות יעמדו בשבועות הקרובים – אם לפתוח את הסגרים או להמשיך להדק אותם? וכמה זמן כל הסגה הזו יכולה להימשך? אם אכן אנו רוצים להשתתף בדיון עלינו לפחות להכיר את היקפה ועומקה של הסוגיה. לצערי, אנו עומדים לראות דם רע נשפך בשבועות הקרובים סביב סוגיה זו וחבל.
עבר
ראשית, מה אנו יודעים ממגפות קודמות בהיסטוריה? חשוב לזכור שאלו תכפו את המין האנושי פעם אחר פעם בסבבים שהגיעו לפעמים למימדים מבהילים. רבים מהם אף לא נרשמו בתולדות האדם בגלל שהיו לוקאליים או שלא הפילו חללים רבים. מגפות באו בתדירויות שונות. יש שהגיחות ונעלמו כל עשור או שניים ויש שהופיעו ונעלמו כל מאה או מאתיים שנה. אתייחס כאן רק לגדולות הידועות לנו ונרשמו בתודעה ההיסטורית כמשבר שהשאיר אחריו חורבות.
מאחר ובעבר אנשים לא הבינו מהו וירוס וכיצד הוא מתפשט, המגפות שפרצו בדרך כלל דעכו מעצמן. כיום אנו מכירים את המנגנון שגורם לדעיכתן. הוא מכונה בפי כל "חיסון העדר." קרי, כאשר 50 עד 80 אחוז מהאוכלוסיה נדבקים בוירוס חלקם מבריאים ומפתחים חיסון טבעי. בדרך זו לאט לאט ההדבקה נגדעת ואחר זמן מה הוירוס נעלם כי לא נשארים לו נשאים דרכם הוא יכול להמשיך לחיות. בדרך זו, המגפות היו פורצות ביום בהיר אחד, עושות שמות באוכלוסיות ואחר שנים ספורות היו נעלמות"כלעומת שבאו" – כך לפחות אנשים חשבו. כיום אנחנו יודעים לומר שהתפרצות ודעיכה שכזו מתוארת בגרף שצורתו אקספוננציאלית ודעיכתו באיבחה קצרה. הבעיה במבנה הגרף הזה היא שרבים מאוד מתים בתהליך של חיסון העדר.
מאחר ואנו בשנת 2020 ומודעים לוירוסים ולמבנה הגרף הזה, המאמץ הוא ל"השטיח את הגרף." כי מבלי לנסות להשטיח את הגרף פירושו לתת לטבע לעשות את שלו. קרי, אם יש כרגע 8 מיליארד בני אדם על פני הגלובוס, ונניח שמספר המתים נע במקרה הטוב בסביבות 1%, אזי על מנת שחיסון העדר יתממש המין האנושי יצטרך להקריב כ-40 מיליון איש/ה במהלך של כשנה וחצי בממוצע.
חשוב לזכור, יש מקומות בעולם שרמת התמותה היא מחצית האחוז ויש מקומות שהיא מגיעה לאחוזים רבים, כמו באיטליה וספרד שם היא נושקת ל-10%. עכשיו, נניח שבעולם המפותח, הנפגעים העיקריים הם קשישים ובעלי רקע רפואי לקוי, אך בעולם הפחות מפותח, כמו בהודו, אפריקה, דרום אמריקה וחלקים ניכרים באסיה, סביר שלא רק מבוגרים עם בריאות לקויה ייפגעו אלא רבים מאוד שאין להם כל הדרכה וכל אמצעי לצרוך רפואה מתקדמת ייפלו קרבן לוירוס. מבין כל 8 המיליארד בני האדם המאכלסים את הגלובוס הזה בשנת 2020 יש כ-5 מיליארד שנופלים בקטגוריה של ארצות שיתקשו מאוד להעניק לנפגעים טיפול רפואי הולם כדי לשמור על רמת תמותה של 1%.
ידוע לנו כרגע, ש-20% מהנדבקים, על אף בידודים תכופים וסגרים מעטים, זקוקים לטיפול רפואי צמוד ויקר, כ-5% ייזקקו להנשמה אינטסיבית של מספר שבועות וכ-1% בלבד ימותו. אבל אלו נתונים ממדינות מפותחות שעדיין לא הגיעו למיצוי יכולתם לטפל בנפגעים רבים. במידה גדולה של וודאות אפשר לומר שהמצב בעולם הפחות מפותח יהיה הרבה יותר חמור. יש להניח שרבים מאוד מבין אותם 20% שזקוקים לטיפול רפואי ימותו – בעיקר מחוסר משאבים. סביר גם להניח שאי אפשר יהיה לנהל מדיניות של בידודים וסגרים ראויה במקומות אלו, דבר שיעלה מאוד את מספר הנדבקים – ובהתאם את מספר המתים.
בתמצית, אם ניתן ללמוד מהעבר, ואי אפשר לזלזל בזה על אף שאין לנו הרבה מידע מהימן מהתפרצויות רבות מהעבר, הרי שבמקרה הטוב במהלך השנה הראשונה של המגפה, מאחר ועדיין לא יימצאו תרופות אפקטיביות וחיסונים מונעים מוכחים יש סבירות לא מבוטלת שגם אם נתמיד בבידודים ובסגרים תכופים או "סגרים נושמים," אזי המין האנושי עלול למצוא עצמו בקלות נושק ל-100 מיליון מתים – רובם במדינות פחות מפותחות. במדינות המפותחות אנחנו עלולים לראות מספר מאות אלפים נפטרים. נכון לכתיבת הדברים ב-9 באפריל 2020, יש כבר כמאה אלף מתים מדווחים. סביר להניח שרבים אחרים לא דווחו מסיבות ידועות כמו בסין, ברוסיה בטורקיה ועוד.
אך אם לא נתמיד בבידודים ובסגרים וננוע לקראת חיסון עדר במודע או שלא במודע, אזי במדינות המפותחות שמונות כ-3 מיליארד איש מתוך 8, אנו עלולים לראות כ-20 מיליון מתים בהנחה שלמעלה ממחצית האוכלוסיה צריכה להידבק ובהנחה שבמדינות מפותחות יש רבים מאוד בעלי רקע רפואי לקוי. כידוע במדינות מפותחות רבים מאריכים חיים על אף בריאות לקויה בגלל שירותי רפואה מתקדמים. במקרה כזה שבו ניתן לחיסון העדר לפעול לא יהיו רק 1% נפטרים אלא קרוב לעשרה אחוז כפי שאנו רואים באיטליה ובספרד.
הווה
יש שחושבים כי במהלך השנה הקרובה המין האנושי בוודאי ימצא לפחות תרופה ולכל היותר תוך 18 חודשים יפתח חיסון ונוכל להוריד פלאים את מספר הנפגעים והמתים גם בהליך של חיסון עדר. לאלו אני אומר, שמי שמתעלם מהסוגיה הלוגיסטית טומן את ראשו בחול. גם אם נצא בהנחה שאנחנו במאה ה-21 והמידע יזרום ללא עכבות ואינטרסים בין מדינות וחברות פארמה שיפתחו תרופות וחיסון (אני בספק גדול בכך), אזי יש להניח שכל מדינה תצטרך להקים מפעלי ייצור לתרופות ולחיסונים. הרי מדינות לא יחלקו את התרופות והחיסונים למדינות אחרות לפני שכל תושביהם חוסנו. כמה זמן ייקח למדינות, גם המפותחות ביניהם להקים פסי ייצור המוניים של תרופות וחיסונים? כמה זמן ייקח לנהל את הליך החיסון לכלל תושביהם? לדעתי, יש להוסיף לתאריך האישור הרשמי של החיסון או התרופה חודשים רבים. יהיו גם מדינות שגם חודשים לא יספיקו להן, אם בכלל. לכן, סביר להניח שמעבר ל12-18 חודשים שהזכרתי לעיל, יש להוסיף לפחות עוד שנה עד שנתיים. והנה הגענו לשלוש שנים מעתה בלי כל מאמץ. אם בחודשיים בלבד מאז שפרצה המגפה ברחבי תבל מתו 100 אלף איש (אני שם את תחילת פברואר כנקודת מוצא כשהחלו להבין שזה לא עומד להישאר בעיקר בסין כמו עם וירוס ה-SARS בשנת 2004) הגענו לקרוב ל-2 מיליון נפטרים במדינות המתועשות והמפותחות, כשעדיין, בנקודת הזמן הזו, באפריקה, בהודו ובמדינות דומות לא התפרצה המגפה! במדינת ישראל יש סבירות שעם סגרים ובידודים נסיים את המגפה הזו עם כ-20 אלף מתים. שאם לא כן, ונשאיר את הליך חיסון העדר לעשות את שלו, כאשר 5 מיליון יידבקו (מתוך למעלה מ-9 מיליון תושבים) ורק 5% מתוכם ילכו לעולמם (כי בכל מקרה מערכת הרפואה לא תוכל להתמודד עם המספרים הללו) אזי אנחנו מגיעים ל-250 אלף מתים!
עתיד
השאלה אם אפשר ללכת בדרך של חיסון עדר או להחזיק רבים במדינות המפותחות בסגרים נושמים לאורך שלוש שנים? אינה שאלה. דומני שמי שרואה את המספרים לעיל, בלי להיבהל מההגיון שבהם ובלי להדחיק את סבירותם, התשובה חייבת להיות שאסור לנו לפתוח לחלוטין את הסגרים והבידודים וגם לא לחזור לפעילות רגילה ב-3 השנים הקרובות. כל מי שידרוש זאת, או שאינו מודע להסתברויות דלעיל או שלא אכפת לו להקריב בין 100 ל-300 אלף תושבים במדינת ישראל.
בשאר המדינות, הדילמה דומה. ממשלות שלא תטלנה סגרים הדוקים בחודשים הקרובים על חלקים הולכים וגדלים של אוכלוסיותיהן עלולות לספור מתים רבים במהלך שלושת השנים הקרובות. הדילמה שלהן תהיה האם להקריב רק עשרות עד מאות אלפי קרבנות או עשרות עד מאות מיליוני קרבנות.
זו השאלה שעומדת בליבה של המחלוקת הקשה שמתנהלת, לא כל כך מאחורי הקלעים, בין כלכלנים ואנשי בריאות הציבור. לכל עמדה יש הרבה מה להפסיד אם דעתה לא תתקבל. ההערכה שלי היא שפעם דעה זו תגבר ופעם הדעה השניה תצא עם ידה על העליונה בקרב היושבים ליד ההגה. בכל מקרה, האזרחים במדינות רבות עומדים לעבור טלטלות כבדות שיערערו את אמונם בתהליך קבלת ההחלטות. וכפי שקרה גם בפעמים הקודמות בהיסטוריה, מגפות לוו באבדן אמון במנהיגי השעה ובזעזועים פוליטיים קשים. כל פעם, ככל שיש בידינו הוכחות לכך מהעבר, מגפות יצרו בוקה ומבולקה במשטרים והביאו בכנפיהן מהפכות שלטוניות. פוליטיקאים חדשים תפסו את הגה השלטון והקימו מנגנונים טובים יותר להגנת האזרחים למקרה ומגפה חדשה תפרוץ. למשל, שירותי הרפואה הציבוריים הוקמו אחר השפעת הספרדית במרבית המדינות המתוקנות. לאט לאט הן נפוצו במידה זו או אחרת של יעילות בכל העולם. מה עומד להתפתח בעקבות המשבר הזה, קשה לדעת בנקודת הזמן הזו של תחילת המשבר. עוד נגיע לזה בהמשך. מעטים החלו לעסוק בסוגיה הזו ברצינות ולא בסגנון של משאת נפש, כפי שמתפרסם לאחרונה על ידי כל מי שלראשונה התוודע לתוכנת הזום. בכל מקרה, מי שעיניו בראשו יראה שאנחנו בפני משבר לא פשוט עם דילמות קשות מנשוא... אבל למזלנו אנחנו במאה ה-21 ויש בידינו כלים סטטיסטיים, מוסדות מחקר משובחים, זרימת מידע גלובלית ויצירתיות מעוררת השתאות של דורות רבים של צעירים כדי לנהל את המשבר הזה טוב יותר מהפעמים הקודמות בדרך בה נוכל להביא למינימום את מספר המתים שלנו ובדרך שתאוורר רבים מהמוסדות שלנו, תחליף כמה ממערכות השילטון ותעודד רבים מהסטארטאפים. אני מאוד אופטימי.
רק יש לזכור המשבר הזה לא עומד להתפוגג אחר החג. והלוואי שאני טועה.
מלחמה גלובלית