להתכונן ל-6 עד 8 גלים של התפרצויות נגיף הקורונה

כשפרצה מגפת הקורונה, בתחילת ינואר 2020, היו כאלה שהופתעו לחלוטין מעצם העובדה שיכולה לפרוץ מגפה במאה ה-21. היו שדימו שאנחנו מתקדמים מאוד בזיהוי ובטיפול מהיר בהתפרצויות של וירוסים ולכן לא צריך לחשוש ממגפות. היו שדימו שזו עוד שפעת "עם יחסי ציבור טובים." היו שחשבו שהכול קונספירציה פוליטית. והיו שחשבו שהם חסינים לוירוסים מסוג זה.

חוסר אחריות

במהלך חודש פברואר, השיח הציבורי באמצעי התקשורת, כמעט בכל העולם, הדהד את הדעות הללו. אצלנו בישראל היו דוברים מאוד צבעוניים, בעלי תארי דוקטור ופרופסור, שהדהדו את הדעות הללו על כל במה אפשרית. באותם ימים פנו אליי עיתונאים ומפיקים של תוכניות טלוויזיה וביקשו שאתראיין בסוגיה. מאחר ובינואר שהיתי בכנס בינלאומי בסינגפור וראיתי כיצד הסינגפורים החלו כבר באמצע ינואר לקחת את העניין ברצינות, הבנתי שאנחנו לקראת מגפה אותה חזינו זה זמן רב וסירבתי להתראיין. דחקתי בכל מי שפנה אליי להזמין לאולפנים את ראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) ואת ראש הרשות לשעת חירום (רח"ל) -- שהעומד בראשה התפטר קודם לכן בגלל סמכויות שלא הועברו לו כמובטח.

כולם הרימו גבה, כי לא הבינו את הקשר בין המל"ל לשפעת. משראיתי שכולם בהכחשה, התראיינתי לפני פורים, בתחילת מרץ 2020, לאתר חדשות בשם "זמן ישראל." הכתב תפס אותי ברגע בו הייתי מדוכדך במיוחד מאופי השיח שהיה נפוץ באותו השבוע. בשיחה ארוכה איתו הסברתי לו שאם נמשיך להתכחש ולתת במה לאנשים כמו פרופ' איתן שפירא ופרופ' לס, ואם לא נעשה דבר ונחכה לחיסון עדר, כפי שקרה לאורך אלפי שנות היסטוריה בעת התפרצותן של מגיפות, אזי תוך 5 עד 10 שנים עלולים חלילה למות בין 100 מיליון עד ל-300 מיליון איש ברחבי תבל, בעיקר במדינות העולם השלישי. החישוב היה מבוסס על מספר הנחות. ההנחה הראשונה אמרה שחיסון עדר דורש הדבקה של פלוס מינוס 70 אחוז מאוכלוסיית העולם. מתוך כ-8 מיליארד איש בשנת 2020, זה מסתכם ב-5.6 מיליארד. ההנחה השניה אמרה שבין 0.2 עד 0.4 אחוזים מהנדבקים ימותו. כך יוצא 100 מיליון עד 300 מיליון נפטרים. האמת היא שהופתעתי מההד שהמאמר יצר בכל אמצעי התקשורת המובילים בישראל. הוא פורסם בפורים בתאריך 10.3.2020. אך זה היה מאוחר, כי פורים כזכור היה היום בו נדבקו רבים בישראל. לצערי אנשים זוכרים רק את המספרים שהדהימו אותם בעוצמתם ובפסימיות שהפיצו. מרבית האנשים כלל לא קראו את הפרטים ואת ההנחות עליהן המספרים היו מבוססים. עם זאת אני שמח שהוא טילטל את התודעה הקולקטיבית הישראלית להבין שאנחנו בפני משבר שעלול לעצב את מחצית המאה הקרובה – מהרבה בחינות.

 

 

 

 

עתה אנחנו באמצע יולי 2020, מדינת ישראל על מוסדותיה ומנהיגיה עשו עבודה שרבים בעולם הוקירו ותוך חודשיים מהעת שירד לרבים האסימון עד אשר על אף הבלגן המערכות הצליחו להשתלט על קצב ההדבקה שהגיע למספר בודדים ביום. אבל אז, בעקבות קמפיין מתוזמן של אנשי עסקים, כלכלנים, פרופסורים מסוג מסוים ועיתונאים, המנהיגים התירו את הרסן בבת אחת ופתחו כמעט את כל הסכרים בתקווה לא מבוססת שעיקר המגפה מאחורינו ואפשר להתחיל לחיות בצל הוירוס או מה שכינו "בשגרת קורונה." אך הנה אנחנו חודשיים לאחר מכן, באמצע יולי 2020, וקצב ההדבקה היומי עולה על קצב ההדבקה בתקופת השיא של מרץ-אפריל.

 

הבעיה 

הבעיה המרכזית במשבר זה שנותרה על כנה עד היום היא שילוב של מספר משתנים. האחד, לראשונה בהיסטוריה אנו עדים לכך שתוך חודשיים/שלושה להתפרצותה של המגפה עד אשר לא נותר כמעט מקום על פני הגלובוס שהוירוס לא הגיע אליו. בעבר, בדרך כלל לקח לוירוסים שנים, ולא חודשים, להתפשט על פני יבשות בלבד. המשתנה השני הוא שמעולם החיים האנושיים לא היו כה גלובליים והדוקים יחדיו באין ספור מערכות חובקות עולם, לטוב ולרע. המערכות כוללות מוסדות מדעיים החולקים ממצאים ותובנות בזמן אמת, מוסדות ציבור וניטור בינלאומיים, ארגונים חברתיים, שרשרת אספקה של מוצרים, משאבים ומזון מאוד ארוכה ותלויה הדדית בחלקיה, גבולות מאוד פתוחים, מערכות פיסקליות ומוניטריות מאוד מורכבות וגלובליות, ועוד. למעשה אנחנו במלחמה גלובלית ואין למין האנושי מודיעין טוב על האויב. האויב מתעתע בכולם. הוא כל הזמן משנה טקטיקה. הוא כבר עשה מעל ל-30 מוטציות, הוא פוגע בגברים יותר מאשר בנשים, הוא עובר ללא תסמינים אצל צעירים אך ככל שעובר הזמן יש דיווחים על מחלות שהוא גורם אצל ילדים שלא ידעו כלל שנדבקו. המשתנה השלישי החמור מכולם עבור האנושות הוא שלמעשה אף אחד לא הכין תורת לחימה למלחמה בתנאים כאלה. מדינות שונות מנסות תורות לחימה מגוונות ולאף אחד אין ביטחון ביעילותן. נכון, אפידמיולוגים הכינו תורת לחימה, רופאי בריאות הציבור דנו בתורות לחימה משלהם, אך כלכלנים בקושי חשבו על זה, פסיכולוגים לא ידעו שזה יכול להתרחש והאדם מהשורה לא ידע כלל שיכולות לפרוץ מגפות גלובליות במאה ה-21! למעשה, אף אחד לא ערך סימולציות שמשקללות נקודות מבט רבות מדיסציפלינות רחוקות והציע תורת לחימה שיש לה סיכוי לקצר את ימיו של הוירוס ולשמר את הפעילות האנושית ברמה סבירה שלא תמוטט רבים במהלך הוצאתה לפועל.

מנקודת מבטי, משתנה נוסף הפך להיות מרגיז במיוחד. לצערי העיתונאים לא ממלאים את תפקידם כיאות בדיווחיהם. מרביתם הפכו להיות הוגים חברתיים וכלכליים ושכחו את תפקידם הציבורי שהוא בעיקר ליידע ולערוך נתונים רבים כדי שההמונים יעכלו את המתרחש. בחודשים האחרונים, מצאתי שרק עיתונאי אחד, מבין רבים מאוד, עשה את עבודתו נאמנה, היה מודע למכלול רחב של ממצאים ממקורות רבים בזמן אמת ודיווח עליהם מבלי לשרבב את דעתו כיצד יש לתקוף את הוירוס או כיצד על המנהיגים להחליט בסוגיות כלכליות וחברתיות. מואב ורדי מערוץ הטלוויזיה הציבורי – כאן 11, פשוט הוכיח לרבים כיצד עיתונאי צריך להתנהל בשעת משבר, בלי התלהמות ובלי לשרבב את דעותיו. החמור מכול, לעניות דעתי, הוא שבששת החודשים הראשונים של 2020 בגל הראשון של מגפת הקורונה, כל חייל פשוט (חפ"ש) הפך לרמטכ"ל. בגלל ריבוי ערוצי השידור והרשתות החברתיות כול אחד הפך להיות מומחה שיודע מה הדבר הנכון ביותר לעשותו מבלי לבחון היטב את מהימנות המידע שברשותו ומבלי לדעת את תקפות הניבוי של התחזית שהוא או היא מציעים. מבחינות רבות גם אנשי מדע בכירים וידועים כשלו כישלון חרוץ בהבנת תקפות הניבוי של הסימולציות שהם ערכו בצורה דיסציפלינרית. ואיני רוצה לדבר על אלה שפרסמו ביודעין דברי שקר בערוצים מדעיים מובילים.

סימולציה רב תחומית

נכון לרגע זה, אני מכיר רק סימולציה אחת מאוד מולטי-דיסיפלינרית ששיקללה משתנים רבים וערכה תסריטים שמהימנותם הובהרה בראש הדברים. החוקרים ערכו מספר תסריטים על פי מספר הנחות. בשורה התחתונה, נראה כי לתסריט אחד יש את הסיכוי הגדול ביותר להתממש. הוא מצביע על כך שהמגפה עוד תלווה את המין האנושי בין 3 ל-5 שנים, עד לשנת 2025. חשוב מאוד שכולם יטמיעו את התסריט הזה. הוא יקל עלינו להתרכז בפיתוחה של תורת לחימה, איכשהו יעילה, שתוכל לתת אופק ותקווה ולהוריד את רמת החרדות.

להלן התסריט הסביר ביותר. מי שמבקש לראות את התסריטים המולטי-דיסציפלינריים האחרים יכול לקרוא את המאמר המלא שהתפרסם לראשונה בתחילת פברואר 2020 בכתב העת היוקרתי Science. כאן אני מבקש להדגיש את התסריט הסביר ביותר שסיכויו להתממש מתקרבים לשבעים אחוז. מבחינה זו התסריט נחשב לתסריט סביר בתקפות ניבוי טובה מאוד. אף על פי כן, חשוב תמיד לזכור שיהיו עוד הפתעות בטקטיקות של האויב ודברים עשוים או עלולים להשתנות. אך מי שלא יתכונן לתסריט שזו רמת הסבירות שלו יחטא לעצמו ולאחרים.  

התסריט מבוסס על ההנחה שמנהיגים ברחבי תבל לא יוכלו להרשות לעצמם, מסיבות מובנות, להטיל יותר מאשר סגר אחד גדול והרמטי, כפי שהטילו במדינת ישראל במהלך פסח 2020 (אפריל). הוא מתבסס גם על ההנחה שמזג אוויר קיצי אינו משפיע על קצב ההדבקה שלו אף שיש מספר מחקרים מועט שמצאו שלחות הנעה בין 50-60 אחוזים עשויה להאט את קצב התפשטותו של הוירוס, אך אחרים לא הצליחו לאמת את הקורלציה במדינות שונות.

במקרה כזה, ההערכה היא שאנחנו נכנסים ל-3 עד 5 שנים של הגבלות וסגרים מקומיים החוזרים על עצמם כל אימת שהנגיף יתפשט שוב. להערכתי, אפשר להסיק מהסימולציה הזו שאנו הולכים לראות כ-6 עד 8 גלים לפחות של התפרצות הנגיף עם קצב נדבקים שיצריך צעדים חריפים לוקאליים ברובם, ואני מקווה שלא יהיה צורך בצעדים לאומיים חריפים. לאור הסימולציה הזו, באפריל הערכתי שהגל השני יגיע באוגוסט ונצטרך להטיל סגרים לוקאליים רבים באמצע ספטמבר. הערכתי שאם כך יקרה אזי נוכל לנצל את תקופת החגים כדי להאט את קצב ההדבקה. לצערי בגלל התנהגות בלתי אחראית של הרבה מאזרחי ישראל, בגלל לחצים כלכליים של אנשי עסקים, בגלל קמפיינים מתוקשרים היטב של עיתונאים שמאחוריהם אינטרסים רבים, בגלל פרופסורים לא אחראיים ובגלל ביורוקרטיה ומאבקי כוח בין רשויות שהיו אמורות להכין את הגל השני, הוא הגיע מוקדם יותר בחודשים. משום כך, הגל הבא יכול לבוא אחר החגים. אחריו עוד אחד יגיע בשיא החורף הישראלי. סביר להניח שיהיה קשה למערכת הבריאות לטפל גם בקורונה וגם בשפעת רגילה ואנו זקוקים לתכלול מחדש של כל המערכות שמטפלות בזיהוי ובריפוי כדי שהגל הרביעי לא יהיה מאוד קטלני.

בכל מקרה, בדפוס זה, מאוד סביר שאנחנו נחווה 3 גלים בממוצע בשנה. בהנחה שייקח כשנתיים עד לפיתוחו של חיסון ועוד כשנה של ייצורו והפצתו, כפי שרבים מעריכים (אי"ה בבלוג הבא ארחיב בסוגיה), אזי יש לצפות למינימום של שלוש שנים של גלים חוזרים בהם נצטרך להטיל סגרים נושמים והגבלות נשנות.

תסריט זה מציב אתגר עצום על כולנו כאנשים פרטיים וכמנהלי ארגונים, מוסדות, עסקים ומפלגות. כדאי שנתעשט וכל מי שיראה למרחוק רק ירוויח. אין טעם להמשיך לטמון את הראש בחול ולקוות, ללא ביסוס סביר, שהווירוס הזה ייעלם מעצמו או שהנה מעבר לפינה יהיה בידינו חיסון.